פרויקט - PBL פתרון בעיות בתחומי מדע וטכנולוגיה בבתי ספר בצפון הארץ

Transcription

1 פרויקט - PBL פתרון בעיות בתחומי מדע וטכנולוגיה בבתי ספר בצפון הארץ סיכום ביניים של ממצאי הערכה תשע"ה ספטמבר 2015 ד"ר עידית מני-איקן, ציפי בשן וטל ברגר טיקוצ'ינסקי

2 עמוד רקע מבוא מטרות התכנית מטרות ההערכה אוכלוסיית המחקר כלי המחקר סיכום הממצאים אופן יישום מטרות תכנית PBL עמדות כלפי הלמידה בתכנית PBL הזמן המוקצב לתכנית א. העבודה בקבוצות ב. סיוע של מנחים ומומחים חיצוניים ג. בחירת הבעיה שנחקרה ד. תהליך התיכון ה. מיומנויות המאה ה- 21 בתכנית ו. עמדות כלפי תרומת התכנית ז. תפקיד המורה קהילת מורים לומדת קשיים ואתגרים המלצות סיכום מקורות סיכום הממצאים העיקריים בהתייחסות לכל אחד מבתי הספר בית ספר 1 בית ספר 2 בית ספר 3 בית ספר 4 בית ספר 5 מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 2

3 רקע מבוא בשיטת למידה במודל של )problem based learning( PBL מתמודדים התלמידים עם בעיות עמומות challenges( )Ill structured הדורשות מהם להשתמש בידע שלהם בכדי למצוא להן פתרון )2013 Jenkins,.)Feinstein, Allen & לפי בארי )2012( הלמידה נעשית מתוך מצבים המדמים התרחשויות אותנטיות, מערבת נושאי תוכן מתחומים שונים, עוסקת בבעיות שיש להן מספר פתרונות ומתמקדת במיומנויות שונות כגון חשיבה ביקורתית, יכולת הצגה, עבודה שיתופית ואיתור מידע וארגונו. שיטה זו מבוססת על עקרונות הוראה-למידה הכוללים למידה ממוקדת תלמיד, למידה בקבוצות קטנות, מורה כמנחה או כמדריך, שימוש בבעיה ככלי להקניית ידע ומיומנויות חקר ולמידה אוטונומית )1996.)Barrows, למידה בדרך זו נמצאה כתורמת להבנה מעמיקה וליצירת העברה )transfer( של המיומנויות שנרכשו ( Hilton, Pellegrino &.)2012 בשנת הלימודים תשע"ד השיקה קדימה מדע תכנית על פי מודל של Problem Based PBL Learning אשר יוצרת סביבה לימודית לתמיכה בגישה פדגוגית הנשענת על מיומנויות המאה ה- 21 ואמורה לשים דגש על למידה אותנטית ורלוונטית הנובעת מעולמו של התלמיד. בתכנית לוקחים חלק חמישה בתי ספר בצפון הארץ והיא מיועדת לתלמידי כיתה ט' במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה. במהלך השיעורים התלמידים אמורים להעלות בעיות אותנטיות, לדון בפתרונות אפשריים להן, לבחור פתרון, לתכנן מוצר שיתרום לפתרון זה ולבצע חקירה בכלים מדעיים כדי להפיק מידע הנדרש לצורך הפתרון. בסיום הפרויקט מתקיים "יום שיא" בו מציגים התלמידים את עבודתם. הנחיית התלמידים מתבצעת על ידי מורי בית הספר במסגרת שיעורי מדע וטכנולוגיה ומנחים חיצוניים ממכללת תל חי ומהמכון לחקר הגולן. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 3

4 1 מטרות התכנית מטרת התכנית הינה הקניית מושגים מדעיים מתוך תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה באמצעות עבודות תלמידים שיהיו מבוססות בעיות אוטנטיות )PBL( במדע וטכנולוגיה. הפתרונות המוצעים יבואו מתוך עולם התוכן של מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה.)STEM( בנוסף, תיווצר קהילת מורים משותפת לכל בתי הספר המשתתפים בתכנית אשר תהווה קבוצה מקצועית מתפתחת. וביתר פירוט, המטרות הן )במהלך 3 שנות הפיתוח של התכנית(: למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים. הערכת ההטמעה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים באמצעות מחוון משותף לכל בתי הספר שבתכנית. תהליך למידה שמקורו בבעיה אותנטית ורלוונטית עבור התלמידים. הגעה לפתרון בצורה של תוצר )מינימלי ברמת תכנון אך בשאיפה להגיע לאבטיפוס(. רכישת מיומנויות המאה ה- 21 )בדגש על חקירה מדעית ועבודה שיתופית(. יצירת קהילת מורים לומדת. חשיפת התלמידים למומחים בתחומי המחקר/קשר עם מומחים מהאקדמיה. יצירת תשתית להרחבת הפעילות לאוכלוסיות נוספות בהיבטים הבאים: לקחים ותובנות לגבי הכשרת מורים נוספים בעתיד PBL מתודולוגיה להנחיית מורים המלמדים בעזרת יצירת מאגר לחומרי לימוד הכשרת קהילת מורים שיוכלו לשמש מנחים לתהליך PBL בעתיד מטרות ההערכה המטרות מחקר של הן ההערכה לעקוב אחר הפעלת התכנית בבתי הספר החל בשנה"ל תשע"ד בכדי להעריך את: ב. יישום והצלחת התכנית בהתאם למטרותיה המוצהרות ובהן: א. תהליך יצירת קהילת מורים לומדת ומתפתחת. תהליך הלמידה של התלמידים עדויות על למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים, יציאה מבעיה אוטנטית ורלוונטית והגעה לתוצר ורכישה של מיומנויות חקר ולמידה שיתופית..1 1 על בסיס מסמכי התכנית שנמסרו למכון סאלד מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 4

5 אוכלוסיית המחקר במחקר השתתפו מרכזת התכנית, חמישה מורים מובילים מחמשת בתי הספר שבתכנית וכן 105 תלמידי כיתות ט' ו- 13 תלמידי כיתות ח'. על השאלון לתלמידים השיבו 118 תלמידים המשתתפים בפרויקט. 35 תלמידים מבית ספר 21 1, תלמידים מבית ספר 33 2, תלמידים מבית ספר 25 3, תלמידים מבית ספר 4 ו- 4 תלמידים מבית ספר 5. מרבית המשיבים )כ- 89%, 104=n( הם תלמידי כיתה ט' ומקצתם )כ- 11%, 13=n( תלמידי כיתה ח' )מבית ספר 4(. כלי המחקר ראיונות טלפוניים עם מורים מובילים במהלך השנה נערכו שני ראיונות עם המורים המובילים בחמשת בתי הספר שבמחקר, והם כללו שאלות על ציפיות המורה מהתכנית )למשל, עד כמה התכנית תהיה בין תחומית, מה אופי העבודה עם מנחה חיצוני(, הגדרת מטרות, יצירת קהיליית מורים, אופני ההוראה בתכנית, הקניית מיומנויות המאה ה- 21, דרכי הערכה. שאלון לתלמידים השאלון כלל דיווח עצמי על התהליך שעברו התלמידים במהלך הלמידה בתכנית, על המיומנויות שרכשו, עמדותיהם כלפי התכנית, אופן הפעלתה והצעות לשיפור. קבוצות מיקוד לתלמידים שהשתתפו בתכנית בשלושה בתי ספר )בתשע"ו יערכו עוד שלוש קבוצות מיקוד( הריאיון כלל שאלות על חוויות הלמידה של התלמידים בתכנית, המיומנויות שנרכשו, הרלוונטיות של הבעיה שעסקו בה והאמצעים שנקטו כדי להגיע לפתרון ולבנות אב טיפוס למוצר. ראיונות מורים בביקורים בבתי ספר נערכו ראיונות עם המורים המובילים בשלושה בתי ספר שבהם נערכו ביקורים בעת פעילות PBL בשיעורי מדע וטכנולוגיה )בתשע"ו יערכו עוד שלושה ביקורים בבתי הספר(. השתתפות במפגש אחד של קהילת המורים וצפייה במפגשים האחרים. השתתפות ביום השיא של התכנית יום סיכום הפעילות בתכנית והצגת עבודות התלמידים בפוסטרים ובמצגות מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 5

6 אופן 1. יישום מטרות תכנית PBL בכל אחד מבתי הספר ניסו המורים להיצמד למטרות תכנית ה- PBL, אך בד בבד נקטו בגמישות בעיקר בתחום של אופן השילוב של התכנים הטכנולוגיים בעבודות התלמידים, בחשיבות וביכולת להגיע לתוצר סופי טכנולוגי וכן במידה שבה אפשרו לתלמידים יד חופשית בבחירת הנושאים לעבודה. סימוכין לכך ניתן למצוא בדברים שנאמרו במפגשים של קהילת המורים וכן בראיונות שנערכו עם המורים במהלך השנה: הדבר החשוב הוא לעבור את תהליך החשיבה של פתרון בעיה, שלצורך הפתרון אנחנו משתמשים בשני כלים שכל אחד מהם תורם לפתרון הבעיה: אחד, זה הכלי הטכנולוגי איך לתכנן וליצור משהו... והדבר השני זה להביא ידע מהימן ותקין שעוזר לנו או לבנות את המוצר או להבין את הבעיה... אני לא הייתי רוצה באמת שזה יעמוד ככה שאם לא הגעתי למוצר סופי נכשלתי בפרויקט שלי. אבל כן לא לוותר על זה שהם עוברים את התהליך של החשיבה, של בחינת פתרונות, להעלות כל מיני פתרונות, לבחון את הפתרונות מול דרישות שמציבים, להגיד איך נבנה את זה, מאיזה חומרים, באיזה גודל )מובילת הפרויקט, מפגש ספטמבר(. לבנות משהו שאפשר להתייחס אליו, אפילו שרטוט אנחנו לא כל כך עובדים זהה כי אנחנו די פתחנו את זה לווריאציות כל בית ספר עובד קצת אחרת,...לא הגענו להחלטה שבכל פרויקט צריך להיות מוצר... כל התהליך אנחנו עושים לפי קו הנחיות משותף שבנינו אבל עדיין יש הרבה דרגות חופש מי שיש לו חממה ומי שאין לו חממה, מי שעובד רק עם טכנולוגיה ומי שבכלל ללא טכנולוגיה, מי שעובד על נושא משותף לכל הכיתה ומי שאצלו כל ילד יעבוד על נושא אחר זה כבר יוצר הבדלים משמעותיים על אותה מסגרת )מורה 2, תחילת שנה(. אני הולכת לפי התבנית שהחלטנו עליה כשאנחנו נשתמש בתפיסה הזאת במידה וזה יתאים למחקר, כלומר לא נאלץ את המחקר, אם יש מחקר שבו אי אפשר לבנות איזו שהיא מערכת אלא יכולים רק לעשות שאלת חקר אז זה מה שנעשה, אבל אם לא אז אנחנו רוצים שכמה שיותר קבוצות יבנו משהו ויגיעו לאיזה שהוא תוצר זו המגמה שלנו )מורה 3, תחילת שנה(. כל אחד עובד על דגשים אחרים.. אנחנו לקחנו נושא מסוים וממנו יצאנו לכל מיני בעיות... וכל תלמיד לקח בעיה אותנטית שלו. כל אחד עם השיטה שלו ואני חושב שזה בסדר... אנחנו מנסים ביחד להעביר את זה יותר חזק ל- PBL לצאת מתוך בעיה ולתת פתרון, לעלות עוד מדרגה יחסית לשנה שעברה )מורה 1, תחילת שנה(. גם שנה שעברה כל אחד הציג את הדברים אחרת, זה בסדר גמור, לא צריך איזושהי תבנית מוחלטת, צריך משהו עקרוני כמו ש... אמרה, צריך להיות חקר וצריך להיות פתרון טכנולוגי וזהו )מורה 1, מפגש ינואר(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 6

7 בסופו של דבר צריך להגיע למסקנה ולחשוב אם זה נכון או לא נכון לתת להם ]לתלמידים[ יד חופשית או לכוון אותם... אילו שתי גישות שונות... יש פה איזה שהוא דיון אם זה נכון או לא נכון. כל אחד לקח את זה לאיזה שהוא כיוון )מורה 1, סוף שנה(. לפני הכנס הייתי אומר אולי שחסרה גמישות... אני כל הזמן שמעתי, הרבה יותר מדי לטעמי להגיע לתוצר... אבל הייתי בכנס וראיתי כמה עבודות מוצגות שם בלי תוצר, אז אני אומר זה לא חסר. כנראה מורים רואים שזה לא חסר להם ולוקחים לעצמם את הגמישות הזאת )מורה 4, סוף שנה(. 2. עמדות כלפי הלמידה בתכנית PBL בחלק זה יוצגו עמדות כלפי מאפייני הלמידה בתכנית PBL כפי שעלו מהשאלון שאותו מילאו התלמידים שהשתתפו בתכנית, מהראיונות שהתקיימו עם התלמידים בקבוצות מיקוד וכן מהראיונות עם המורים המובילים. א. הזמן המוקצב לתכנית מרבית התלמידים )כ- 71%, 82=n( ציינו בשאלון כי הזמן שהוקצב לעבודה בתכנית היה מספק. שאלת פרק הזמן המוקצב לתכנית עלתה גם בקבוצות המיקוד, ורוב התלמידים ציינו כי פרק הזמן שהוקצב היה מספיק, אך חלקם טענו כי תוספת זמן הייתה עשויה לשפר את התוצאות ולאפשר להם להעמיק יותר בתחום החקר: אם היה לנו יותר זמן כמובן שהיינו ממשיכות ועושות יותר... להעמיק יותר, לעשות שאלת חקר יותר גדולה... לא התחלנו את זה מתחילת שנה, התחלנו די באמצע. אני חושבת שהיינו צריכים להתחיל מתחילת שנה וגם היינו מגיעים למקומות יותר מתפתחים )קב' 2, בי"ס 2(; אם היה יותר זמן אולי היינו יכולים להגיע לתוצאות או אפילו לנסות עוד כמה פעמים לעשות את זה כדי שנהיה בטוחים בתוצאות )קב' 3, בי"ס 3( גם המורים התייחסו לזמן המוקצב לתכנית ולארגון הזמן: אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן לכל זה... הבעיה היא שאלה תהליכים שבניגוד לפרונטלי הם צרכני זמן מאוד גדולים ולכן אנחנו לא מגיעים תמיד לקו הסיום ולתוצרים )מורה 3(. ב. העבודה בקבוצות קבוצות העבודה כללו לרוב שלושה תלמידים )כ- 47%, 54=n(; כרבע מהתלמידים עבדו במסגרת של זוגות )כ- 24%, 28=n( או בקבוצה של ארבעה תלמידים )כ- 24%, 28=n(; מעט מאוד תלמידים עבדו לבד ולא כחלק מקבוצה )כ- 4%, 4=n(. הרכב הקבוצות נקבע לרוב לפי חברויות בין התלמידים )כ- 85%, 82=n( ובמקרים מעטים לפי קביעת המורה )כ- 10%, 10=n( או לפי תחומי המחקר )כ- 4%, 4=n(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 7

8 בקבוצות המיקוד עלו היתרונות שבעבודה בקבוצות והחשיבות שבכך: הקבוצה התגבשה מתוך עניין משותף. למדנו לא רק להיות חברות, לעבוד יחד בכיתה, לעשות עבודה ביחד. חשוב לדעת לעבוד עם מישהו שמסתדרים אתו ובאותו ראש בעבודה... )קב' 1, בי"ס 3(; בהתחלה רבנו, ולמדתי שאנחנו צריכות ללמוד להתפשר כי בקבוצה אי אפשר להחליט לעשות משהו שלא כולם רוצים אותו כי זה פשוט לא יעבוד... אנחנו עובדות ביחד כי אני חושבות שזה חשוב שכולנו נהיה שותפות בכל דבר בניסוי )קב' 2, בי"ס 1( ; זה יותר קל לעבוד בתוך קבוצה כשיש כמה שיש להם תפקידים שונים, שאתה לא צריך לעשות את הכול והכול עליך, שאתה לא צריך לזכור את הכול, שאחרים יכולים לזכור שפשוט עוזרים לך יותר )קב' 3, בי"ס 2(. גם המורים המורים להתערב: התייחסו לדרך גיבוש הקבוצות שנעשתה ביוזמת התלמידים ולעיתים נדרשו גם אמרתי להם מה הולך להיות, שהם צריכים גם להתחבר מבחינת הבעיה שמעניינת אותם במשותף וגם מבחינה חברתית. פה ושם קצת דחפתי כשהייתה בעיה חברתית אבל הכול הסתדר )מורה 1(; לא התערבתי. הם יושבים ביחד ועובדים. יש קבוצות שעובדים ביחד ויש קבוצות שיש מישהו שמוביל, יותר אני רואה הובלה מישהו שיותר חזק ויותר אכפתי. זה תלוי בהרכב הילדים )מורה 3(. במרבית הקבוצות כל חברי הקבוצה נטלו חלק בכל הפעילויות )כ- 87%, 79=n(, בקבוצות מעטות הייתה חלוקת תפקידים וכל תלמיד עסק בפעילות אחרת )כ- 13%, 12=n(. מבין התלמידים שרואיינו, ציינו חלקם את חלוקת התפקידים בקבוצה לפי המיומנויות שבהן שולטים התלמידים כאשר לעיתים מתקיימת גם תחלופת תפקידים למטרת גיוון: אנחנו עובדים כצוות... יש אצלנו תפקידים: מישהו רושם במחשב, מישהו עושה את התצפית ומישהו מנסח... התפקידים חולקו לפי המיומנויות שיש לנו. )התלמיד( טוב יותר במחשבים וזאת אחת הסיבות שלקחנו אותו... אנחנו )הבנות( גם עבדנו לפי המיומנויות שלנו וגם ניסינו להתחלף בתפקידים כדי שלא כל אחד יעשה את אותו הדבר בכל זמן העבודה, כדי לגוון )קב' 1, בי"ס 1(; יש זרימה... זה יכול להשתנות. למשל יום אחד אחד מסנן ויום אחרי זה לכתוב, ואחר כך מישהו מחליף... העבודה מתחלקת בינינו )קב' 3, בי"ס 2(. ג. סיוע של מנחים ומומחים חיצוניים במרבית הכיתות נכח מנחה מבחוץ במהלך השיעור )69%, 80=n(. )48=n( 51% מהתלמידים ציינו )n=31 כי המנחה הועיל להם במידה רבה עד רבה מאוד. שליש מהתלמידים )33%, כי טענו המנחה סייע להם במידה מעטה. המורים התייחסו לשיתוף הפעולה עם מנחים חיצוניים, וליתרונות שבכך החל ממתן מענה לקבוצות תלמידים רבות יותר וכלה בהנחיה מקצועית בתחום שבו עסקו התלמידים: הערך המוסף של הפרויקט שמבחינתי הוא הדגל... זה הנושא של ההנחיה... עד לפני שנה מורה עבד מול שמונה קבוצות באותו שיעור... היעילות נמוכה מאוד, לא כולם מקבלים את תשומת הלב, ההתקדמות לא התקדמות... ]השנה היה[ שיתוף פעולה עם תל חי... עשיתי את ההתנסות הזאת והגיעו שני מנחים... ושיתוף הפעולה היה מושלם. במסגרת העבודה בגוגל שיתפתי אותה בכל מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 8

9 עבודות החקר ולפני שהיא באה לפה היא ידעה מה הולך, את כל השלבים של המחקר היא כבר ידעה. ההשתלבות הייתה חלקה )מורה 1(; יש לנו את המכון לחקר הגולן אז יש קבוצות שעבדו עם חוקר שהוא הביא את מערכת סינון המים באמצעות אצות, בו נעזרנו הוא עזר בתהליך הבנייה והתכנון וההצעות שלו לשיפור )מורה 3(. כשליש מהתלמידים דיווחו כי נעזרו במומחה חיצוני בעבודתם )כ- 33%, 38=n(, וכ- 61% )23=n( מהם ציינו שהוא תרם להם במידה רבה עד רבה מאוד. כ- 18% מהתלמידים שנעזרו במומחה )7=n( טענו כי תרומתו הייתה מעטה. ד. בחירת הבעיה שנחקרה )n=69 הבעיה שבה בחרו התלמידים להתמקד בעבודתם נבחרה לרוב בידי התלמידים )כ- 62%, 30=n(. מעטים הם נעזרו ולעיתים במורה )כ- 27%, ציינו כי הבעיה נבחרה רק בידי המורה )כ-.)n=13,12% גם בראיונות ציינו רוב התלמידים כי הם אלה שבחרו את הבעיה, במנחה למיקוד הנושא: ולעיתים נעזרו במורה או אנחנו בחרנו נושא ואז חשבו אתנו ביחד, והייתה... מתל חי שעזרה לנו ושאלנו כל מיני שאלות כדי שנוכל יותר לכוון את הניסוי שלנו היו לנו מלא שאלות ומלא כיוונים... היא כיוונה אותנו יותר, מיקדה אותנו כי קודם היינו מבולבלים )קב' 1, בי"ס 1(; בהתחלה לא הצלחנו לחשוב על כלום וביקשנו עזרה מהמורה, היא הביאה לנו רעיון עם כוס... ישבנו וחשבנו ולא אהבנו כל כך את הרעיון... חשבנו על הרבה רעיונות לפני שהגענו לרעיון הזה... כל הרעיונות היו או מסובכים מדי או פשוטים שאין טעם לעשות אותם בכלל... אחרי שהיא קצת כיוונה אותנו... זה רעיון שלנו. המורה לא העלתה את הרעיון אלא נתנה לנו את הכיוון )קב' 2, בי"ס 2(. דברים דומים עולים גם מהראיונות שנערכו עם המורים: לפעמים היה מצב שהם התחילו מהנושא ועזרתי להם לחשוב על איזה חקר לעשות, או איך להתכוונן הלאה. הילדים... באו עם הרעיון, אז התחלנו לחשוב... איך נעשה את זה מבחינה טכנית. בסופו של דבר התגלגלנו יחד לרעיון... שהיה הרעיון שלהם, והגענו באיזה שהוא שלב לחקר והם מתלהבים מאוד )מורה 2(; אמרתי להם לבחור כל דבר העולה על רוחם, להשתדל שזה יהיה בכיוון המדעים אבל לא חייב. מכיוון שאני מורה למדעים אז כן רובם עשו מתחום המדעים, אבל כל אחד לקח את זה לכיוון שלו )מורה 1(. התלמידים נשאלו )בשאלה פתוחה( מדוע בחרו לחקור את הנושאים הללו, והסיבות העיקריות שאותן הם ציינו היו: רלוונטיות ונגיעה אישית )כ- 37%, 36=n(; רצון למצוא פתרון לבעיה )כ =n(. רצון לחקר תחום, בעיה או תופעה )כ- 22%, 26=n(; עניין )כ- 27%, 30=n(; 31%, תלמידים )12%( ציינו כי הנושא נבחר בידי המורה. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 9

10 דברים דומים עלו גם מהראיונות שנערכו עם התלמידים: האוכל זה יום-יומי, כולם אוכלים וצריכים דברים כמו קופסאות אוכל שזה דברים שימושיים מאוד... חשבתי שכל פעם שאנחנו מכינים בבית סלט או משהו, אז תמיד נשאר חצי לימון שלא השתמשנו בו, עגבנייה, בעיקר חצי בצל שהוא גם מפזר ריח לא נעים. המטרה למעשה היא למנוע זריקה של דברים שאפשר להשתמש בהם ביום למחרת )קב' 2, בי"ס 2(; אנחנו בחרנו בזה במטרה לעזור. זה משהו שאפשר לעזור לאחרים ולא רק לנו )קב' 3, בי"ס 2(. ה. תהליך התיכון כמחצית מהתלמידים )כ- 46%, 53=n( דיווחו הם כי למדו את תהליך התיכון לפיתוח מוצר במהלך התכנית. כ- 29% )33=n( מהתלמידים אינם זוכרים אם למדו תהליך זה וכרבע מהתלמידים לא למדו את התהליך במסגרת התכנית )כ- 25%, 29=n(. הנושא שלנו היה ככה, פחות הדברים הטכנולוגיים והחומרים הכימיקלים. רצינו משהו שיהיה פשוט ואפשרי לכל אחד ובתקציב )קב' 1, בי"ס 3(. ו. מיומנויות המאה ה- 21 בתכנית בפני התלמידים הוצגו מיומנויות בתחומים שונים והם נשאלו באיזו מידה הם יושמו הפעילות בתכנית, ובנוסף האם נרכשו מושגים חדשים. תשובותיהם מוצגות בלוח 1: במהלך לוח 1: מיומנויות שיושמו במהלך הלמידה בתכנית (118=N) PBL הסכמה הסכמה הסכמה במידה במידה במידה רבה )5-4( מעטה )2-1( בינונית )3( 73.2% 10.7% 16.1% עריכת ניסוי 72.3% 16.1% 11.6% תכנון ניסוי 61.3% 23.4% 15.3% ניסוח בעיה/השערה 59.8% 23.2% חיפוש מקורות מידע, למשל בספרים,באינטרנט 17.0% 52.2% 26.5% 21.2% שימוש בתוכנות שונות כגון: וורד, פאוור פוינט, אקסל 51.3% 23.9% 24.8% למידת מושגים מדעיים חדשים 50.9% 14.3% 34.8% הכנת פוסטרים 48.7% 23.0% 28.3% ניתוח נתונים 44.5% 23.6% 31.8% סיכום ממקורות מידע שונים 37.3% 17.3% 45.5% הכנסת נתונים לאקסל 33.0% 16.5% 50.5% שימוש במסמך שיתופי 31.2% 23.2% 45.5% הכנת גרפים 26.5% 24.8% הכנת כמה טיוטות לפני הגשת העבודה לבדיקה 48.7% 25.9% 17.9% 56.2% מתן משוב לחברים על עבודתם מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 10

11 הסכמה הסכמה הסכמה במידה במידה במידה רבה )5-4( מעטה )2-1( בינונית )3( 25.2% 15.3% 59.5% הכנת מצגות 24.8% 12.8% 62.4% הכנת סקיצה למוצר 23.0% 23.0% הצגת העבודה בפני הכיתה ובפני פורומים שונים 54.0% 22.1% 12.4% 65.5% בניית אב טיפוס למוצר 9.0% 4.5% 86.5% עבודה עם מדפסת תלת מימד 0.9% 6.2% 92.9% הכנת סרטים מתשובות התלמידים נראה כי המיומנויות העיקריות בתכנית כללו תכנון ניסויים ועריכתם, ניסוח בעיה או השערה וחיפוש מקורות מידע. מיומנויות שכיחות פחות הן בניית אב טיפוס למוצר ועבודה עם מדפסת תלת מימד וכן הכנת סרטים. גם בראיונות התייחסו התלמידים לנושא רכישת מיומנויות במהלך העבודה: למידת מושגים מדעיים למדנו מושגים. עכשיו אנחנו בדיוק עובדות על זה, אנחנו צריכות להרחיב. אנחנו לא יכולות סתם לבנות מערכת אלא אנחנו צריכות להבין כי אי אפשר להגיד זו מערכת ומשתמשים בה באצות, צריך לדעת מה הקשר, איך האצות גורמות לסינון, מה ההגדרות של הדברים. קודם עשינו מעשי אבל אחרי זה כשהיינו צריכות לכתוב את העבודה אז התחלנו להבין את הדברים. שהשתמשנו בהם ואז היינו צריכות להעמיק את זה בשביל העבודה ואז הבנו )קב' 1, בי"ס 3(. היו דברים מיומנויות חקר מדעי הנחו אותנו לתכנן ניסוי ליותר פרטים לפני שהתחלנו. כתבנו מה אנחנו רוצים לעשות, את הבעיה ואת השאלה, היינו צריכים לנסח הכול )קב' 1, בי"ס 1(; אחרי שגיבשנו את הרעיון היה גם דף מבוא שמילאנו עם המשתנים, שאלת מחקר, מיומנויות... לימדו אותי להתמקד במה הבעיה, מה הגורמים שלה ואיזה פתרון נתנו... עשינו לפי סדר מסוים שקודם צריך את הבעיה ואז חוקרים, ואיזה ניסוי אפשר לעשות ועורכים את הניסוי ומסקנות, וגם להציג במצגת )קב' 2, בי"ס 1(. מיומנויות טכנולוגיות: שימוש בתוכנות שונות, שימוש במסמך שיתופי, הכנסת נתונים לאקסל והכנת גרפים. היו לנו לפטופים אז עשינו להם שאלון שיתופי שאנחנו בנינו שמסמנים את התשובה... עכשיו צריך לנתח. יכול להיות שנציג בגרף כי זה יהיה הכי מסודר... אני עכשיו יודעת להשתמש יותר טוב באקסל ובדרייב, באימייל )קב' 2, בי"ס 1(; באקסל המורה לימדה אותנו לעשות גרפים ואנחנו עושות )קב' 1, בי"ס 3(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 11

12 ז. עמדות כלפי תרומת התכנית בפני התלמידים הוצגו היגדים המתארים מאפיינים שונים בלמידה בתכנית PBL והם התבקשו 2 לדרג את מידת הסכמתם עמם. תשובותיהם )בחלוקה ל- 3 דרגות הסכמה( מוצגות בלוח שלהלן. לוח 2: עמדות תלמידים כלפי תרומת התכנית (118=N) הסכמה הסכמה הסכמה במידה במידה במידה רבה )5-4( מעטה )2-1( בינונית )3( 71.2% 16.2% הייתה לי הזדמנות לחשוב על פתרונות לבעיה 12.6% 69.4% 11.7% 18.9% הייתה לי הזדמנות להעלות רעיונות משלי 67.0% 16.5% 16.5% נהניתי לעבוד בקבוצה 63.3% 25.7% 11.0% למדתי שאני מסוגל לעבוד בקבוצה 56.8% 25.2% 18.0% המורה הייתה פנויה לעזור לי 55.9% 24.3% נהניתי לעשות את העבודה במסגרת שיעורי מדע 19.8% 55.0% 26.1% 18.9% המורה עודדה אותי לשאול שאלות 54.1% 23.4% 22.5% למדתי שאני מסוגל לעבוד באופן עצמאי 52.3% 22.5% 25.2% למדתי דברים שמסקרנים ומעניינים אותי 51.4% 18.9% 29.7% העבודה תרמה לי להיות יצירתי יותר )ליזום/ליצור/לחשוב קצת אחרת( 50.5% 19.8% 29.7% אני מקווה שגם בשנה הבאה נמשיך ללמוד בשיטה כזו 47.7% 26.1% אני גאה להיות חלק מהכיתה שלומדת בשיטה זו 26.1% 44.5% 22.7% קיבלתי משוב אישי מהמורה על ההתקדמות שלי 32.7% 17.1% 21.6% 61.3% השתעממתי ברוב השיעורים שבהם עבדתי במסגרת התכנית מתשובות התלמידים ניכר כי בלמידה בפרויקט ניתנה להם הזדמנות לחשוב על פתרונות לבעיה, להעלות רעיונות משלהם, הם נהנו מהעבודה בקבוצה ולמדו שהם יכולים לעבוד בדרך זו. עוד נראה כי התלמידים אינם משתעממים בשיעור. כ- 76% )86=n( מהתלמידים ציינו כי הם מרוצים מהעבודה בתכנית ומהתוצר. בשאלה פתוחה הם העלו את הדברים העיקריים שמהם הם מרוצים: פתרונות ותוצאות העבודה )כ- 41%, 33=n(, אופן ותהליך הלמידה )כ- 27%, 22=n(, עבודה בקבוצות )כ- 19%, 15=n( והתוצר )כ- 15%, 12=n(. 2 עמדות התלמידים בחלוקה לבתי ספר מוצגות בנספחים. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 12

13 תרומת התכנית לתלמידים באה לידי ביטוי גם בראיונות שנערכו עמם: הנאה ומוטיבציה בעקבות ההתנסות בלמידה פעילה גילינו על עצמנו שאנחנו פשוט מחכות לשיעור... עד עכשיו שהתחלנו לעבוד עם זה שנאתי מדעים, לא הבנתי כלום, ומה לעשות זאת האמת, ופתאום אני אומרת יש! יש היום מדעים...באמצע השבוע אנחנו אומרות: וואו הלוואי וכבר יהיה מדעים... עצם העובדה שאתה לא יושב מול הלוח וצריך לכתוב הכול...אתה יותר עושה...אתה בוחן... רואה מה קורה... כל הניסויים, זה תמיד הרבה יותר כיף מלשבת ולכתוב )קב' 2, בי"ס 2(. כיף לעבוד ככה, כדי לא לשבת על הכיסא 45 דק' להקשיב למישהו שמדבר ולכתוב מה שהוא אומר, זה ללכת לבדוק, לראות, לכתוב קצת. שיעור רגיל זה מבאס... זה יותר כיף. זה עוזר יותר שאתה בודק את זה ולומד יותר לעומק ולא סתם מקשיב ויוצא מהשיעור ושוכח. לא רק לדעת בעל פה אלא לדעת לעומק. אני גם מנסה ורואה תוצאות וחווה את זה ממש ולא רק מקשיבה לחוקים וזה עוזר להבין את החומר יותר. אם מאבדים מורה באמצע לא מקשיבים שנייה אז מאבדים הכול, פה אפשר לא להקשיב שנייה )קב' 3, בי"ס 1(. התנסות בלמידה עצמאית מבחינה לימודית המחקר הזה של השנה זו הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שאני חוקרת משהו, כי כל השנים זה היה שהמורה חוקר, מביא לך תוצאות ואתה צריך ללמוד את התוצאות. פה אתה עושה את התוצאות. אתה עושה את המחקר, אתה בעצם זה שבונה הכול. זה מעשיר את הידע. בתחילת השנה בכלל לא חשבתי שאני ככה אבין את הנושא ברמה שאני יכולה... )קב' 1, בי"ס 3(; יש הרבה למידה עצמית שזה די עוזר כי במגמה כנראה שיהיה לנו גם למידה עצמית למי שילך למגמה. למדנו שאנחנו יכולים ללמוד בעבודה עצמית, שלא תמיד צריך מורה שידריך אותך ושיגיד לך בכל רגע מה לעשות )קב' 1, בי"ס 1(; פה אתה רוצה ללמוד את זה כי זה ישפר את הניסוי, אז אתה חלק בללמוד לעצמך מה אתה צריך. זה דברים שלא לומדים בבית הספר, זה יותר מעניין )קב' 2, בי"ס 3(. יצירתיות והתנסות בהעלאת רעיונות של התלמידים למדנו שאפשר לעשות ניסויים שהם מחוץ לקופסה, לא תמיד לחקור משהו בביולוגיה על מערכת העיכול, על משהו שאנחנו לומדים, על חלקיקים, על צמחים... לצאת מחוץ לקופסה זה לעשות עוגה בשיעור, לעשות משהו יותר מהנה, זה היה כיף, זו הייתה למידה אחרת. זה נתן לנו להרגיש שזה רעיון שלנו ואנחנו עושים את זה )קב' 2, בי"ס 1(. למידה פעילה תוך התנסות בפתרון בעיות זה היה כיף כי למדנו איך לחקור דברים ואיך למצוא פתרון לבעיות, וזה היה נושא חדש שנפתח. לא רק למדתי את זה וראיתי אלא התנסיתי והרגשתי איך זה מרגיש עם כל הדברים האלה, כשיש חוויה ורוצים לפתור אותה ומה עושים בשביל לפתור אותה... אנחנו היינו אלה שחוקרים ורואים את התוצאות, וגורמים לדברים לקרות וזה הרבה יותר קל להבין את זה כי אתה עושה את זה )קב' 1, בי"ס 3(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 13

14 בהקשר של תרומת התכנית לתלמידים ציינה אחת המורות: זו תשתית מצוינת לילדים שרוצים להמשיך וזה לא משנה אם זה מדע או טכנולוגיה... אני תמיד אומרת להם שהם עובדים אצלי עכשיו קשה ואני מבטיחה לכם שבאוניברסיטה תגידו לי תודה כי אתם... תדעו לכתוב עבודות... זה יהיה הרווח שלכם. כלומר... לשם אנחנו מכוונים, אנחנו רוצים שחלק מהחבר'ה 5%-10% כמו במרכז הארץ יגיעו רחוק, יגיעו לחקור, לא משנה במה, והתשתית החזקה והבנויה טוב זה מה שצריך...)מורה 3, סוף שנה(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 14

15 3. תפקיד המורה בחלק זה יובאו ממצאים לתפקיד המורה בתכנית. מקבוצות המיקוד עם התלמידים ומראיונות המורים, המתייחסים על פי התלמידים מורה בתפקיד של מנחה, כשהאחריות על הלמידה בידי התלמידים קודם זה היה לוח וזה... ועכשיו זה יחס אחר עם המורה לחקר, יותר תקשורת, עבודה פנים מול פנים, היא עוזרת לנו יותר במחקר, היא מנחת המחקר שלנו, כאילו שותפה למחקר, לא ממש מורה עם לוח בשיעור )קב' 1, בי"ס 3(; המורה עזר לנו, הרגיש שהוא היה אתנו כדי לעזור לנו, לא עומד ומלמד, אלא להיות אתנו. זו למידה שלנו )קב' 2, בי"ס 1(; הוא לא צריך ללמד, הוא לא מנסה ללמד והוא רק מישהו שאנחנו יכולים להעלות אתו רעיונות. במקום שיגיד לנו מה לעשות אנחנו יכולים להגיד לו שיעזור לנו, שיעלה אתנו רעיונות איך לעשות את זה; אנחנו אלה שחוקרים, לא הוא מלמד, אנחנו אלה שלומדים, זה נותן עוד ידע שאני מגיע אליו ויכול לפתח אותו )קב' 3, בי"ס 1(. על פי המורים הקניית ידע קודם בחקר, הנחיה, ניהול זמן ווידוא העשייה רוב העבודה נעשית לפני החקר, לפני שמתחילים את הפרויקט. קודם כל להוביל את כל הקבוצות בסדר הנכון ובלוח זמנים מדויק, את השלבים, כל הנושא של העמדת הניסויים )מורה 1(; בשעות האלה זה יותר הנחיה, פה ושם יש משבצת שאני פותחת, מסבירה, אוספת אותם אבל אחר כך אני מפזרת אותם, אני סומכת עליהם... יכול להיות שחלק מהזמן מתבזבז אבל מי שצריך ללכת לספרייה הוא ילך לספרייה... אם זה חלק מהפרויקט, אז זה הפרויקט ובזה הוא שונה מהכיתה הפרונטלית, לא כולם עושים אותו הדבר אז יש עצמאות )מורה 2(; זה שונה משיעור רגיל, המורה מנחה את התלמידים. התלמיד במרכז )מורה 3(; אין ספק שהתפקיד שלי כמורה במהלך הפרויקט הזה היה שונה באופן מהותי מהתפקיד שלי שלא במסגרת הפרויקט הזה כי הייתה עבודה בקבוצות ואני הייתי מנחה ולא מקור הידע. אין ספק שזה טוב. זה דרש ממני לא מעט כמו ללכת וללמוד דברים שאני לא לגמרי בקיא בהם. זה גם חלק מניהול הזמן וגם המורה צריך פה ניהול זמן שלו מאוד רציני )מורה 5(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 15

16 קהילת מורים לומדת.4 יצירת קהילת מורים לומדת הינה אחת ממטרותיה המוצהרות של תכנית,PBL ואחד מהדברים המייחדים אותה. קהילת המורים נפגשה במהלך השנה כחמש פעמים. במפגשים, שהתקיימו בבתי הספר שמשתתפים בתכנית, השתתפו המורים המובילים. המפגשים לוו על ידי רכז מטעם קדימה מדע, על ידי נציגים ממכללת תל חי ועל ידי נציגה מטעם המכון הדמוקרטי. במהלך המפגשים הועלו דעות ורעיונות בנושא תהליך הטמעת התכנית וכן קשיים ואתגרים. מטרת המפגשים ותרומתם באה כל המורים ציינו כי המפגשים משמשים כר פורה ללמידה וקבוצות חשיבה. תרומת המפגשים לידי ביטוי בדרכים שונות, ביניהן: שיתוף בהצלחות ובקשיים, סיעור מוחות והיחשפות לרעיונות חדשים, בניית כלים ייחודיים וכן בתחושה של חוויה חברתית. בעצם זה שאני נפגש עם אנשים אחרים ואני שומע מה הם עשו ואני אומר מה אני עושה, זה גורם לחשיבה, אתה שומע פידבק מהשני, זה גורם לך ללמוד איך לשפר וזה נותן לך רעיונות נוספים. )מורה 1, תחילת שנה(. אין ספק שיש תרומה לקהילת המורים שהם מבתי ספר שונים. אנחנו עובדים בתוך השדה הזה של החקר המיוחד. אנחנו נפגשים לפחות 6-5 פעמים בשנה )שנה שעברה(, וכל פעם אנשים הציגו בעיות, הציגו את התכנים שלהם, התקדמנו עם המשובים, בנינו לזה כלים חדשים. יתכן שגוף כזה, כל מורי כיתות ט', היו יכולים להיות אחד לשני כעזר, אבל זה שזה מבתי ספר אחרים אני חושבת שזה נותן לזה אולי יותר עניין, יותר גיוון. )מורה 2, תחילת שנה(. באתי לקבוצה... במטרה ללמוד וגם לתת משלי ושזה ישתלב במה שאני מאמינה ועושה... עצם זה שאני נפגשת עם עוד ארבעה בתי ספר ושומעת מה עושים שם, שומעת על המודלים, שומעת על דברים אחרים שנעשים במקום אחר זה כבר הופך את זה לייחודי זו קבוצת חשיבה )מורה 3, תחילת שנה(. אתה מקבל פרופורציות על מה שנעשה אצלך ומה שנעשה אצלם ומה אתה גם יכול לקחת. אני מאוד מודה על שיתוף הפעולה הזה... ביום יום אתה בתוך העשייה שלך ואז פתאום עוצרים וחושבים... צוות שלם חושב... אני ממש מרגישה שאני לומדת... המפגשים הרבה פעמים זה סיעור מוחות... המפגשים זה חוויה חברתית, יש לנו הווי חברתי. זה כיף ללמוד ביחד, פתאום אתה מקבל זווית וחושב איך להעביר את החוויה הכיפית הזאת גם לכיתה. זה חברת עמיתים שעובדת וגם נהנית )מורה 4, אמצע השנה(. בעיקרון כל שיח בין מורים הוא טוב... אני די בטוח שזה תורם כי... אני מגדיר את העבודה שלנו )כמורים( כמאוד בודדים, כל מורה באשר הוא כאשר הוא נכנס לכיתה הוא בודד, הוא לבד, כשמגיעים לעבודה עצמה היא לבד. אז אני דוגל בזה שכל מפגש של מורים הוא רלוונטי, השיתוף, הרעיונות וכו'. מהבחינה הזו הקהילה תרמה. היה לנו את המפגש בל"ג בעומר שבו ניסינו לבנות לוח זמנים. זה היה מפגש בעיניי מאוד טוב. )מורה 5, סוף שנה(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 16

17 למרות כל היתרונות שמנו המורים, ציינה אחת המורות המפגשים ופחות להיצמד למודל מוכתב: את הצורך ליצור משהו חדש מתוך אני ציפיתי שזו תהיה הזדמנות לקהילה לומדת ואני לא מרגישה שבמפגשים שאני באה האם זו קהילה לומדת באמת?... כשיש קהילה לומדת ויש בה מישהו מוביל... הובלה עם הנחיות מאוד ברורות מלמעלה לפעמים יכולה להפריע... גם לי יש איזו שהיא אג'נדה וראיתי שהיא גם מאוד מוצלחת, וחשבתי שנייצר משהו חדש משלנו, משהו שהוא אחר, משהו שמותאם, כמו חליפה תפורה ולא חליפה מוכנה לא חליפה שמלבישים עלינו... אנחנו רוצים לבנות משהו חדש בקבוצה הזאת, ויש פה חמישה מורים מוצלחים עם ידע וניסיון וכל אחד מביא את הערך המוסף שלו ואת ההשכלה שלו... יש פה הזדמנות ליצור משהו שבאמת מתאים לילדים שלנו בפריפריה... מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 17

18 5. קשיים ואתגרים יוצגו זה בחלק קשיים ואתגרים הקשורים בהפעלת התכנית, כפי שנאספו מראיונות המורים, ממפגשי המורים ומשאלון התלמידים. תכנית עמוסה במטרות, לעיתים פתוחה מדי ולא תמיד מאפשרת לתלמידים להגיע להבנה ולהעמקה אני רוצה העמקה יותר גדולה, אני רוצה למידה יותר של עקרונות ותיאוריה. הם לומדים אצלי באופן עצמאי, אני לא מלמדת אותם אבל הילדים אומרים שהם לא מבינים; אני בעד ללכת עמוק... אני חושבת שבשיטה הכול כך פתוחה, אנחנו מייצרים מבחינת התכנים והלמידה איזו שהיא שטחיות... צריכה להיות איזו שהיא דידקטיקה קודם כל בהוראת החקר, בצורה מאוד מסודרת ללמד אותם את המיומנויות... מה אנחנו בעצם עושים? אנחנו אומרים לעצמנו בואו ניקח עכשיו ונייצר בלי סוף מטרות גם ללמד אותם לנסח, גם לייצר וגם תחשבו על נושא כאילו שהם תואר שני או ד"ר... גם להוסיף לזה טכנולוגיה? זה המון )מורה 3, סוף שנה(. דגש מועט מידי על החלק של המחקר המדעי לי מאוד חשוב הקטע המחקרי איך חוקרים, איך מעמידים ניסוי, מה הגישה המחקרית, איך שואלים שאלות, איך חוקרים בצורה נכונה. כשמביאים את הקטע הטכנולוגי אז חלק מהמורים ישר נגשו לקטע הטכנולוגי וניסו לדלג על הקטע המחקרי. מבחינתי זה הדבר הבסיסי החשוב ביותר המחקר המדעי... הם חושבים מראש על כיוון. אני רוצה שהם יעשו סדרת ניסויים, יחקרו את העניין ובסוף יתנו את המתכון הפתרון הטכנולוגי לבעיה הזו אחרי שעשינו ניסויים.. מבחינתי הבסיס המדעי והמחקר המדעי הוא חשוב )מורה 1, סוף שנה(. פחות מידי קישור לתכנית הלימודים הדילמה שתמיד מלווה אותי, גם שנה שעברה וגם השנה הלימודים הכללית שלנו של משרד החינוך כל הנושא של התייחסות לתכנית איפה אנחנו שמה? בתכנית כן מוגדר נושא חקר ופרויקטים. העניין הוא שאנחנו מרגישים שמצד אחד זה מאוד חשוב לנו כי אנחנו צריכים להכין את התלמיד למאה ה- 21 והוא צריך לדעת לשאול שאלות, את הידע יש לו ברחבי העולם, אבל באיזה שהוא מקום אנחנו מרגישים שאנחנו כן מפספסים פרקים מאוד חשובים שאחר כך הם לא יפגשו אותם. בגלל שאנחנו מקדישים המון זמן לפרויקט אנחנו נוגעים בזה בקצה וכל הזמן מתחבטים ויותר מדי טועים )מורה 1, סוף שנה(; אם אני רוצה את הערך המוסף של התכנים, ולקחת מאיזה שהוא תוכן שמשרד החינוך מחייב, ולהעמיק בו, לפתח אותו ואז לצאת מתוכו לאיזה שהוא מוצר, אז כדאי שזה יתחבר לשיעורים הרגילים פרונטלי-תיאורטי זה קודם כל המורים היו בתחושה שיש בו נתק... מורה אומר אני רוצה שיהיה איזה רצף, שהתלמידים יראו איזה שהוא היגיון בתהליך הלמידה שלהם )מורה 3, סוף שנה(. קשיים במימוש הרעיון שנבחר בגלל שזה הכול חדש... לפעמים הולכים לרעיונות ואומרים שהרעיון נהדר אבל אני לא אצליח לממש אותו כי אין לי תקציב או אין לי ציוד, ולכן אנחנו לפעמים מזרימים אותם לדברים שיש לנו )מורה 2, סוף שנה(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 18

19 החדרת מוטיבציה ומעורבות פעילה בקרב חלק מהתלמידים אנחנו לא עובדים פה עם עתודה אקדמית ולא עם ילדים מקבוצה הומוגנית, יש לנו מגוון מאוד רחב ואנחנו רוצים להגיע לכל הילדים באשר הם... התחושה שלי שהם באים מאוד פסיביים. רק להניע אותם לתהליך הזה של להתחיל לחשוב על משהו משלהם ולייצר משהו, ולצאת למשהו, בכלל למצוא את המוטיבציה עצמה, זה לוקח לנו בצוות המורים הרבה מאוד זמן... הם מגיעים פסיביים עם המון רתיעה פסיכולוגית ממדעים וזה פשוט מעציב... אני רוצה שתהיה התלהבות, מוטיבציה, שהם יבואו בכייף, יוציאו קצת יותר מעצמם. הם יושבים ומחכים שהפרויקט ייפול להם כמעט מהשמיים )מורה 3, מפגש מורים ספטמבר(. חוסר הנאה בקרב חלק מהתלמידים אם אני רוצה לשים את האצבע על הדבר הכי הכי כואב שלא כל הילדים בסוף נהנים מזה, וזה דבר שאנחנו הכי רוצים להשיג שכולם יאהבו את זה, והיעד שלנו שיותר ילדים יבחרו במגמות מדעיות... אולי אנחנו רצים מהר מדי, אולי זה שאנחנו רוצים להגיע בסוף השנה לפוסטר יפה ועוד מערכת טכנולוגית שמחוברים אליה, למרות שאנחנו עושים את זה כבר שנים, אולי אנחנו מגזימים, אני מרגישה שאנחנו מפספסים בסוף את האור בעיניים, אני לא מרגישה מספיק מאורות נוצצים )מורה 3, מפגש מורים ספטמבר(. לוח זמנים הבעיה היא שאלה תהליכים שבניגוד לפרונטלי הם צרכני זמן מאוד גדולים ולכן אנחנו לא מגיעים תמיד לקו הסיום ולתוצרים )מורה 3, סוף השנה(; מאוד קשה לעשות פרויקט כזה בלי להגדיר את הזמנים בצורה מדויקת מראש )מורה 6, סוף שנה(. בהקשר לכך, נשאלו התלמידים )בשאלה פתוחה( ממה הם פחות מרוצים מהלמידה בתכנית. בתשובותיהם הם התייחסו בעיקר לזמן הלא מספק )כ- 34%, 19=n(, לכך שלא יצרו מוצר )25%, 14=n(, לחוסר מיצוי של תהליך החקר המדעי )כ- 18%, 10=n(, לאופן העזרה שקיבלו מהמורה ומהצוות )כ- 16%, 9=n( ולעבודת השותפים בקבוצה )כ- 13%, 7=n(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 19

20 6. ה מ ל צ ו ת יוצגו זה בחלק המלצות להפעלת התכנית כפי שנאספו מראיונות המורים, ממפגשי המורים ומשאלון התלמידים. התבססות על חומרי למידה ותכנים מדעיים מתוך תכנית הלימודים הרעיון של לקחת תכנים לימודיים לתוך הפרויקטים. אפשר היה דווקא בגלל שנושא תזונה הוא הנושא הראשון של שנת הלימודים, אפשר היה להחליט שכל הפרויקט יהיה תזונה ושתוך כדי זה הם ילמדו על אבות המזון ועל זיהוי חומרי מזון וחשיבותם, ואז חלק היו עושים על ויטמינים זה נושא מרכזי. זה נושא שצריך להיות יותר מודעים לו ובטח בכיתות טובות )מורה 2(. יציאה מתהליך מובנה של הוראת חקר מה שאני אומרת שהתהליך צריך להיות שאנחנו מתחילים מנושא מובנה... הם למדו לתכנן ניסוי תוך כדי התהליך הזה. יבצעו את הניסוי וילמדו את כל המיומנויות שאנחנו רוצים. עשינו כמה ניסויים מובנים ותוך כדי זה לימדנו מיומנויות, ואז עולות מהם כל מיני שאלות, ועכשיו הם יכולים לבנות לעצמם חקר פתוח... אבל עשינו אתם תהליך שבתוכו הם למדו בצורה מובנית, ואני חושבת שצריך להכניס את זה לשלוש השעות הרגילות ככה צריך ללמד, החקר והטכנולוגיה צריכים להיות בכל השיעורים )מורה 3(. לוח זמנים שנתי ותכנון העבודה אני חושבת שהפרויקט חשוב והוא צריך להתפרש על כל השנה ולא רק על חלקה, גם אם זה יהיה שעה שבועית מתוך מצאי הזמן שיש לי, כי אני מרגישה שגם הילדים עוברים תהליך כמו שהמורה עובר את התהליך שהוא מבין מה ולמה הוא עושה, גם הילדים מבינים... היה פער מאוד גדול בין הקבוצות שכבר מצאו רעיון והאחרות שעוד לא מצאו רעיון והם היו מאוד מאוכזבים... אם מדובר על שנה שלמה אפשר בחודש הראשון הקניות, בחודש השני בחירת נושא ותחילת עבודה, חודש שלישי ביצוע חקר שמלווה את הפרויקט, היזמות... אולי צריך גם מדריך למורה... )מורה 2(. הקניית כלים ודרכי פעולה אחידים ומובנים אם רוצים שזה יהיה אחיד אז צריכים יותר כלים... אולי צריך פרוטוקול של החקר: מה הייתה הבעיה, מה הגורמים הקבועים... כלי כזה, ואולי גם ביזמות כלי מאוד כללי: עם איזה חומרים רוצים לעבוד? חלק מזה יש בתוכנה )17 הנקודות(. צריך לראות אם בבת אחת זה לא יותר מדי כבד לילד, מצד שני כלי ביניים שכן יוגדרו )מורה 2(. יצירת דרכי הערכה הערכת עמיתים ומבחן עיוני ברגע שזה יהיה מחוון יותר מדויק אפשר להכניס את זה כ נקודות. אולי לעשות ניסיון... שהם יציעו דרכים להעריך את הפרויקט. מעניין מה הם יגידו ומעניין אם הם יסכימו שמשוב העמיתים יהיה חלק מהציון. זה חשוב שזה יהיה עוד כלי כי אם אנחנו רוצים שהתלמידים ייכנסו לראש הזה שככה עובדים אז הם גם צריכים לראות שהמורה רואה אותם... זו הערכה של התרומה לפרויקט. אם היינו רוצים שיהיה גם מבחן עיוני הייתי יכולה לתת להם שאלת חקר ולנתח.. אפשר במבחן מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 20

21 העיוני גם להכניס התייחסות לפרויקט שגם הייתה נותנת ידע לגבי מה הילד מבין ממה שהוא עושה )מורה 2(. כאשר נשאלו התלמידים מה היו משפרים בתהליך העבודה, תשובותיהם התייחסו בעיקר לרצון לשפר את תהליך החקר והניסויים שנעשו )כ- 32%, 18=n(, לשיפור המוצר שפיתחו )כ- 29%, עבודת השותפים בקבוצה )כ- 14%, 8=n( ולהגברת המוטיבציה והעניין בתהליך 16=n(, לשיפור )כ- 11%, 6=n(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 21

22 7. סיכום מממצאי ביניים אלו ניכר כי קהיליית מורי ה- PBL בצפון, נמצאת בשלבי הפיתוח של המודל המתאים ביותר עבורה. נראה כי ישנם כמה עקרונות שהתחילו להיות מוטמעים באופן משמעותי בשנה"ל תשע"ה, ביניהם העיסוק בבעיה אוטנטית ורלוונטית לעולמו של התלמיד, הצורך להגיע לפתרון לבעיה )גם אם לא תמיד טכנולוגי(, העבודה בקבוצות, החשיפה של התלמידים למנחים חיצוניים, הפיכת המורה למנחה למידה וכמובן קיום רציף של מפגשי למידה וסיעור מוחות של קהיליית המורים. עם זאת נראה כי יש מגוון רחב של אופני הטמעה בקרב המורים, חלקם נוטים יותר להדגיש את החקר המדעי ושמים פחות דגש על החלק הטכנולוגי, או על הצורך בפתרון בעיות כך שהם נמצאים בשלב של מעבר מעבודות חקר קלסיות לפרויקטים בגישה של.PBL בנוסף ניכר כי יש עוד צורך להתמודד עם סוגיות ושאלות בהתייחס למידה שבה נצמדים לתכנים של תכנית הלימודים, לניהול ולארגון זמן הפרויקט, וכן קיים עדיין הצורך להגדיר באופן מובנה יותר ומדויק את מטרות הפרויקט והתוצר הסופי הרצוי וכן את דרכי הערכתו. מבחינת התלמידים, הם ציינו במידה רבה עד רבה מאוד שהתנסו במיומנויות חקר, ביניהם עריכת ותכנון ניסוי )כ- 70% מהתלמידים(, ניסוח השערה )כ- 60% (, חיפוש במקורות מידע )כ- 60%(, שימוש בתוכנות שונות )כ- 52% ( וכן למידת מושגים מדעיים חדשים )כ- 51% ( כל אלו מהווים חלק ממיומנויות המאה ה- 21 להן הם נדרשים. עם זאת, חלקם מעידים כי התנסו במידה מועטה עד בכלל לא בבניית אב טיפוס למוצר )כ- 66% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל( או בהכנת סקיצה )כ- 62% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל(, בהכנת מצגות )כ- 60% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל(, במתן משוב לחבריהם )כ- 56% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל(, בהצגת העבודה בפני הכיתה ובפורומים שונים )כ- 54% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל( ובשימוש במסמך שיתופי )כ- 50% כמעט שלא או לא התנסו בכך בכלל(. כל אלו גם כן מהווים מיומנויות להן הם נדרשים במסגרת פרויקט PBL ומומלץ לחשוב על דרכים להטמעת מיומנויות אלו בשנה הבאה. בנוסף יש לציין כי התלמידים העידו במידה רבה עד רבה מאוד כי במסגרת העבודות שעשו ניתנה להם הזדמנות לחשוב על פתרונות לבעיות ולעלות רעיונות משל עצמם )כ- 70% מהתלמידים(, ללמוד כיצד לעבוד בקבוצה )כ- 63% (, וליהנות מדרך למידה זו )כ- 67% (, ללמוד באופן עצמאי )כ- 54%(, לשאול שאלות בעידוד המורה )כ- 55% ( וללמוד על תחומים שסקרנו ועניינו אותם )כ- 52% (. לפיכך נראה כי חלק ניכר מהתלמידים חשים שהתכנית תרמה להם והם חוו הנאה ועניין תוך למידה של תחומי תוכן ומיומנויות חדשות בתחומי המדעים וטכנולוגיה, והדבר יכול להעיד על הצלחת התכנית בתחומים אלו. בהקשר זה מומלץ לבדוק האם בעקבות ההתנסות בפרויקטים של PBL יותר תלמידים בוגרי כיתות ט' יפנו ללימודי מדעים ביחס לשנים קודמות, לפני כניסת התכנית, ומומלץ לבדוק שאלה זו במחקרי המשך כדי לראות האם למידה והוראה בדרך זו עשויה להרחיב את מעגל התלמידים הפונים למקצועות מדעיים מורחבים בתיכון. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 22

23 ו ת ר ו מ ק בארי, ט. )2012(. תהליכי למידה תוך פתרון בעיות אותנטיות. עבודת דוקטור, חיפה: הטכניון. Barrows, H.S. (1996). Problem-based learning in medicine and beyond. In L. Wilkerson and W.H. Gijselaers (Eds.), Bringing problem-based learning to higher education: Theory and practice. New directions for teaching and learning (no. 68, pp. 3-13). San Francisco: Jossey- Bass. Feinstein N. W., Allen S. & Jenkins E. (2013). Outside the Pipeline: Reimagining Science Education for Nonscientists. Science, 340, Pellegrino J. W. & Hilton M. L. (Eds.) (2012). Education for Life and Work: Developing Transferable Knowledge and Skills in the 21st Century. Washington: The National Academies Press. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 23

24 א. נתוני רקע בית הספר 1 הינו בית ספר שש שנתי המציע לתלמידיו רב-תרבותיות ייחודית. הלמידה עם עמיתים השונים זה מזה בדתם ובמוצאם מעצימה את התלמידים ומצמיחה אותם לעבר מעורבות חיובית ותרומה לקהילה. בית הספר שם דגש על לימודי האומנות והמדעים. תלמידי חטיבת הביניים מקבלים תגבור של שעות מדעים בשיטת למידה בבית הספר פעילה... שואפים לקדם כל תלמיד לחוויות הצלחה 3 בלימודים. ב. הטמעת תכנית PBL בשנים תשע"ד-תשע"ה הוביל את התכנית מורה מצוות המדעים. בתשע"ד רק תלמידי כיתתו השתתפו בתכנית, ובתשע"ה הצטרפה כל שכבת כיתות ט'. העבודה על הפרויקטים החלה באמצע שנת הלימודים בחודש ינואר 2015 במטרה לסיים את החקר המדעי והניסויי עד היציאה לחופשת הפסח. מהראיונות שנערכו במהלך השנה נראה כי בית הספר התכנית. נמצא עדיין בתהליך של הטמעת מטרות 1. למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים והגעה לפתרון בצורה של תוצר נעשה ניסיון לשלב בין תחומים מדעיים וטכנולוגיים בחלק מעבודות התלמידים, אך היה חשש שהעיסוק בפן הטכנולוגי יגרום לחוסר העמקה ולוויתור על תחום החקר המדעי. עם זאת היה ניסיון לתרגם את התחום המדעי לבעיה שיש לפתור אותה ופחות לתופעה שיש לחקור אותה. קודם היינו עושים חקר רק מתוך תופעות שהיינו רואים, היינו רואים צמח צומח ככה...בואו נחקור את זה. עכשיו אנחנו רואים הצמחים האלה גדלים ליד איזה כביש... הם לא צומחים כמו שצריך... בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה, לדוגמה, יוצרים משהו טכנולוגי כדי שיסתיר את הזיהום של המכוניות... )תחילת שנה(. הדבר המרכזי זה שעד שנה שעברה תמיד בחקר התחלנו מתופעה... ששאלנו עליה שאלות חקר... ולאיזה שהוא ניסיון לגעת ב- PBL בקטע של פתרון מענה טכני, לפחות ברמת הרעיון. הדגש השנה הרבה יותר חזק על הקטע של הפתרון הטכנולוגי, ופה אני חייב להגיד שלי באיזה שהוא שלב היה איזה שהוא משבר כי בשלב מסוים הרגשתי שאני הולך לפספס את החקר ולרוץ ישר 3 24 מתוך האתר של בית הספר מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות

25 לפתרון טכנולוגי אבל בסוף זה פחות קרה ואני שמח... מבחינתי זה הדבר הבסיסי החשוב ביותר המחקר המדעי... אני רוצה שהם יעשו סדרת ניסויים, יחקרו את העניין ובסוף יתנו את המתכון הפתרון הטכנולוגי לבעיה הזו אחרי שעשינו ניסויים... אני לא יודע לאיזו רמה נגיע בסופו של דבר מבחינת שילוב הטכנולוגיה )סוף שנה(. תהליך למידה שמקורו בבעיה אותנטית ורלוונטית עבור התלמידים בהבדל משנת הפיילוט, בשנה"ל תשע"ה ניתנה לתלמידים אפשרות לבחור נושא המעניין אותם. עם זאת, למורה המוביל היו עדיין ספקות בנקודה זו. שנה שעברה נתתי להם נושא כללי... למדנו את הפרק של הזנה בצמח, פוטוסינתיזה אמרתי להם שנתעסק בהזנה... כיוונתי אותם לכל הבעיות שעולות בתחום של הזנה בצמח. כל אחד שימצא בעיה אותנטית שנוגעת לו... )אמצע השנה(.2 בסופו של דבר אני צריך להגיע למסקנה ולחשוב אם זה נכון או לא נכון לתת להם יד חופשית או לכוון אותם... אני צריך לקבל החלטה האם אני בוחר נושא שמתוכו עולות בעיות או שאני נותן להם את כל הנושאים שבעולם פתוח... שנה שעברה נתתי נושא והשנה אמרתי להם לבחור כל דבר העולה על רוחם, להשתדל שזה יהיה בכיוון המדעים אבל לא חייב. מכיוון שאני מורה למדעים אז כן רובם עשו מתחום המדעים, אבל כל אחד לקח את זה לכיוון שלו )סוף שנה(. רכישת מיומנויות המאה ה- 21 התלמידים רוכשים מיומנויות חקר החל מכיתה ז', והמורה ממקד אותם במהלך העבודה על הפרויקט וכן עובד איתם על מיומנויות של הצגת תוצר. תוך כדי ניסוי אני שואל אותם שאלות: מה הולכים לחקור? איך נשאל את השאלה? מה דעתכם איזה ניסוי צריך להעמיד?... אני מקנה להם תוך כדי לימוד של ניסויים שקשורים לחומר הפרונטלי המושגים, נושא החקר, מה זו שאלת חקר... לקראת הפוסטרים... כל קבוצה הייתה צריכה להציג בפני הכיתה סימולציה לכנס איך לדבר, איך להציג, עיקרי דברים )תחילת שנה(. יצירת קהילת מורים לומדת ברמת קהילת המורים, בחלקם הם תורמים לי, בחלקם הם לא תורמים, בחלקם אני מרגיש שאני תורם ובחלקם לא... כל הצוות בבית הספר שותף. מי שהולך לפגישות זה רק אני, לצערי כמובן. השאיפה שלי שכולם יהיו בכל הפגישות כי הם מורים בתכנית... למה שהם לא יביעו את דעתם... חשיפת התלמידים למומחים בתחומי המחקר נקודה זו היא החשובה ביותר בעיני המורה המוביל וכבר מתחילת הפרויקט הוא נעזר במנחים ממכללת תל חי. הערך המוסף של הפרויקט שמבחינתי הוא הדגל... זה הנושא של ההנחיה... עד לפני שנה מורה עבד מול שמונה קבוצות באותו שיעור... הלב, ההתקדמות לא התקדמות, ובשנה שעברה )תחילת שנה(. היעילות נמוכה מאוד, לא כולם מקבלים את תשומת בכל התקציב שקיבלתי הכנסתי את תל חי שנה שעברה קיבלנו סכום מסוים מקדימה מדע והחלטתי שרוב הסכום יוקצה להנחיה. לפני זה אני לבד הנחיתי את התלמידים 8 קבוצות... לכל קבוצה יש מנחים, ולא רק לי שניים שבאים יחד עם המורה וזה שינוי גדול. חשבתי שאת המשאבים שיש לנו הכי נכון להקדיש לפדגוגיה, להנחיה מול התלמיד ולא בעוד איזה שהוא מכשיר )סוף שנה( מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 25

26 7. יצירת תשתית להרחבת הפעילות לאוכלוסיות נוספות בשנה שעברה רק הקבוצה של המדעים המתקדמת השתתפה בפיילוט... השנה... כל הצוות בבית הספר שותף... הכנסנו את כל הקבוצות לפרויקט הזה... ארבעה מורים במקביל... עושים את החקר הזה... אחר כך עלו סימני שאלה אם זה מתאים לכולם או לא והגענו למסקנה ששתי קבוצות חקר בתוך קבוצת לימוד אחת זה לא מתאים להם והם המשיכו ללמוד כרגיל )סוף שנה(. ג. עמדות התלמידים כלפי תרומת התכנית בפני התלמידים הוצגו היגדים המתארים היבטים שונים בלמידה בפרויקט PBL והם התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עמם. תשובותיהם )בחלוקה ל- 3 דרגות הסכמה( מוצגות בלוח שלהלן. הייתה לוח 3: עמדות התלמידים כלפי תרומת התכנית (35=N) לי הזדמנות להעלות רעיונות משלי הייתה לי הזדמנות לחשוב על פתרונות לבעיה הסכמה במידה מעטה )2-1( 9.1% הסכמה במידה בינונית )3( 6.1% הסכמה במידה רבה )5-4( 84.8% 81.8% 78.1% 72.7% 72.7% 72.7% 69.7% 69.7% 66.7% 66.7% 63.6% 60.6% 42.4% 6.1% נהניתי לעבוד בקבוצה נהניתי לעשות את העבודה במסגרת שיעורי מדע אני מקווה שגם בשנה הבאה נמשיך ללמוד בשיטה כזו אני גאה להיות חלק מהכיתה שלומדת בשיטה זו למדתי שאני מסוגל לעבוד באופן עצמאי המורה הייתה פנויה לעזור לי למדתי שאני מסוגל לעבוד בקבוצה העבודה תרמה לי להיות יצירתי יותר( ליזום/ליצור/לחשוב קצת אחרת) למדתי דברים שמסקרנים ומעניינים אותי המורה עודדה אותי לשאול שאלות קיבלתי משוב אישי מהמורה על ההתקדמות שלי השתעממתי ברוב השיעורים שבהם עבדתי במסגרת התכנית 9.1% 15.6% 24.2% 15.2% 15.2% 12.1% 15.2% 24.2% 12.1% 21.2% 27.3% 30.3% 12.1% 9.1% 6.2% 3.0% 12.1% 12.1% 18.2% 15.2% 9.1% 21.2% 15.2% 12.1% 27.3% 81.8% מהלוח עולה כי עמדות התלמידים כלפי התכנית היו בסה"כ חיוביות מאוד רובם )מעל 70% במידה רבה עד רבה מאוד( הרגישו כי יש מקום לרעיונות שלהם ולפתרונות שהם מציעים, הם נהנו לעבוד בקבוצה, נהנו לעבוד בתכנית במסגרת שיעורי מדע, הם גאים להיות חלק מהתכנית והיו מעוניינים להמשיך וללמוד בשיטה זו גם בשנה הבאה. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 26

27 מודל התפתחות בית ספר 1 תשע"ד תשע"ה למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים בעיה אותנטית ורלוונטית עבור התלמידים הגעה לפתרון בצורה של תוצר הבסיס המדעי והחקר המדעי הם החשובים יציאה מנושא מרכזי - הזנת הצמח - ובחירת בעיה אותנטית על ידי התלמידים פתרון תאורטי או המלצה לפתרון בחיפוש פתרון טכנולוגי מדלגים על שלב החקר המדעי בחירה חופשית על ידי התלמידים עם הכוונה לנושא המדעים ניסיון להגיע לפתרון טכנולוגי-יישומי יצירת קהילת מורים לומדת השתתפות במפגשים השתתפות במפגשים רכישת מיומנויות המאה ה- 21 מיומנויות נרכשות החל מכיתה ז' מיומנויות נרכשות החל מכיתה ז' קשר עם מומחים מהאקדמיה הנחיה בשיתוף עם מדריכים מתל חי הנחיה בשיתוף עם מדריכים מתל חי יצירת תשתית להרחבת הפעילות לאוכלוסיות נוספות בתכנית השתתפה רק קבוצת המדעים המתקדמת בתכנית משתתפות כל הקבוצות בשכבה ט' מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 27

28 א. נתוני רקע אזורי חינוך בית הינו 2 ספר בית שש שנתי. חזון בית הספר לטפח את הפרט ולמצות את הכישורים האישיים שלו תוך עידוד מצוינות הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. בית הספר שם לו למטרה להכשיר את הלומדים של היום לעולם המחר. להפגיש את התלמידים עם כלים טכנולוגיים מתקדמים, סביבות למידה חדשניות ושיטות הוראה מתקדמות. כל זאת על מנת שיוכלו לתפקד בהצלחה בתוך סביבה מתוקשבת, תוך שימת דגש על פיתוח תהליכי למידה 4 משמעותיים, התנהלות הוגנת וישרה, עבודת צוות, שיתופיות ויצירתיות. ב. הטמעת תכנית PBL בשנים תשע"ד-תשע"ה הובילה את התכנית מורה מצוות המדעים. בתשע"ד רק תלמידי אחת מהכיתות שבהן לימדה השתתפו בתכנית, ובתשע"ה הצטרפה כיתה נוספת. העבודה על הפרויקטים החלה באמצע שנת הלימודים בחודש דצמבר 2014 בחשיפת התלמידים לתכנית. מהראיונות שנערכו במהלך השנה נראה כי בית הספר נמצא עדיין בתהליך של הטמעת התכנית. 1. למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים בשנת הפיילוט )תשע"ד( נעשה ניסיון לשלב בין שני התחומים אך השאיפה להגיע למוצר גרעה מעבודת החקר המדעי. בתשע"ה השתדלה המורה לעבוד על פי כללי ה- PBL ולשלב בין המדע לטכנולוגיה, תוך הקפדה על הצד העיוני. שנה שעברה... גלגלתי לעצמי את התפיסה שמנסה לשלב איזה שהוא חקר עם איזה שהוא פתרון בעיה, סוג של יזמות, רעיון, מוצר. שנה שעברה עבדנו יותר עם הרעיון של מוצר לא עם חקר לידו... יותר עבודת שטח. היום אני עובדת הרבה יותר לפי הכללים. היום יש קלסר מסודר שהתלמידים צריכים לכתוב מה הם עושים, לכתוב תוצאות. הפעם זה יותר עיוני... חקר מדעי אני די התבססתי על זה שהם למדו את זה שנה שעברה. לא לימדתי מסודר השנה את הקבוצה הזאת. טכנולוגיה אני לא יכולה להגיד, כי זה גם לא התחום שלי... אבל זה לא משהו סדור... אני לא יכולה להגיד שחודש מלמדים טכנולוגיה וחודש מלמדים חקר ואז נכנסים לפרויקט )סוף שנה(. 2. תהליך למידה שמקורו בבעיה אותנטית ורלוונטית עבור התלמידים בהבדל משנת הפיילוט )תשע"ד( שבה עסקו התלמידים בשאלות חקר ופחות הייתה להם אפשרות לבחור נושא באופן עצמאי, בשנה"ל תשע"ה ניתנה לתלמידים אפשרות לבחור נושא המעניין אותם ורק במקרים שבהם התלמידים התקשו המורה הציעה להם רעיונות. השינוי העיקרי שכבר לא עובדים רק עם שאלות חקר קלסיות של מעבדה אלא דרך העיקרון - הרעיון שהתלמידים בוחרים ושירכשו ידע לאורך הדרך )תחילת שנה(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות מתוך אתר בית הספר 28 4

29 בחירת הנושא... לגמרי פתוח. בשנה שעברה הלכנו על הקלסי אבל אז זו לא יזמות, אז זה מחקר... נתתי להם ללכת לכל מיני רעיונות )אמצע שנה(. אני לא הבאתי רשימת רעיונות. נתתי להם לחשוב... ילדים שלא היה להם כלום אז הצעתי להם. היו כמה קבוצות שהילדים עצמם באו עם הרעיון וקבוצות שהצעתי להם ואמרתי להם לחשוב אם הם רוצים את זה, אם זה מעניין אותם. )סוף שנה(. 3. הגעה לפתרון בצורה של תוצר )מינימלי ברמת תכנון אך בשאיפה להגיע לאבטיפוס( המורה שמה לה למטרה שהתלמידים יגיעו לפתרון בצורה של מוצר או דגם, אך ההתמקדות בכך גרמה לה לזנוח מעט את החקר, ועל זאת היא מצרה. השנה אני מנסה להיות הרבה יותר נאמנה... אפילו קצת זנחתי את החקר כדי להתמקד בפתרון בעיות... הדגש הוא להציג בעיה, לחפש את הפתרונות, לחשוב על מוצר, לחשוב על הרעיון מה זה מוצר, שיתנו לזה שם, שיגידו את הסיבות שצריך את זה. בעצם קצת זזתי מהחקר, ופה אני מרגישה שאולי חטאתי. מצד שני, התלמידים האלה ב-ח' הם כן עשו מסלול חקר בחממה... הם קצת יודעים )סוף שנה(. 4. רכישת מיומנויות המאה ה- 21 התלמידים רוכשים מיומנויות חיפוש מידע החל מכיתה ז'. אני לא הקניתי להם אבל אפשרתי להם לחפש מידע, לחפש פתרונות. את זה הם יודעים גם מתחומי דעת אחרים. מכיתה ז' עובדים עם התלמידים כי ברוב המקצועות יש ציוד מחשבים והם יודעים לחפש ומסתדרים עם זה )סוף שנה(. 5. יצירת קהילת מורים לומדת לדעתי זה מאוד תורם, אפשר להעלות רעיונות, לספר, להתחלק ברגשות זה נראה לי נכון... יכול להיות שהיינו יכולים להיעזר ברעיונות כשמישהו עושה משהו מצליח הוא יכול להנחיל את זה בשנה הבאה לבית ספר אחר ודברים כאלה של שיתוף פעולה )סוף שנה(. 6. חשיפת התלמידים למומחים בתחומי המחקר יש לי את העזרה של... )מדריך טכנולוגי מתל חי( איפה שצריך, או שלפעמים הלכנו למורה לפיזיקה. אמרתי שיש דברים שאם צריך נעזר באנשים אחרים. היו חלק מהתלמידים שאמרו שגם אבא שלהם יכול, אז חלק קיבלו עזרה גם מההורים )סוף שנה(. 7. יצירת תשתית להרחבת הפעילות לאוכלוסיות נוספות בשנה שעברה עבדתי עם כיתה קטנה שהדרישה ממנה לא הייתה כמו דרישה מכיתה רגילה )טרום מב"ר(... השנה נכנסתי... בשתי כיתות שאני מלמדת. אם זה יסתייע, הייתי שמחה מאוד שהפרויקט הזה יהיה גם בכיתות המצטיינים... אני אנסה לעניין את הצוות שמישהו ייקח את הפרויקט ויראה אם הלמידה העיונית תהיה יותר מעמיקה, האם הסקרנות תהיה יותר טובה כשהילד בא עם יותר מוטיבציה משלו )סוף שנה(. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 29

30 ג. עמדות התלמידים כלפי תרומת התכנית בפני התלמידים הוצגו היגדים שונים המתארים היבטים שונים בלמידה בפרויקט והם PBL התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עמם. תשובותיהם )בחלוקה ל- 3 דרגות הסכמה( מוצגות בלוח שלהלן. למדתי שאני מסוגל לעבוד בקבוצה למדתי שאני מסוגל לעבוד באופן עצמאי נהניתי לעבוד בקבוצה לוח 4: עמדות התלמידים כלפי תרומת התכנית (21=N) הייתה לי הזדמנות לחשוב על פתרונות לבעיה הייתה לי הזדמנות להעלות רעיונות משלי אני מקווה שגם בשנה הבאה נמשיך ללמוד בשיטה כזו המורה הייתה פנויה לעזור לי נהניתי לעשות את העבודה במסגרת שיעורי מדע למדתי דברים שמסקרנים ומעניינים אותי קיבלתי משוב אישי מהמורה על ההתקדמות שלי אני גאה להיות חלק מהכיתה שלומדת בשיטה זו השתעממתי ברוב השיעורים שבהם עבדתי במסגרת התכנית העבודה תרמה לי להיות יצירתי יותר )ליזום/ליצור/לחשוב קצת אחרת( המורה עודדה אותי לשאול שאלות הסכמה במידה מעטה )2-1( 15.8% 21.1% הסכמה במידה בינונית )3( 15.8% 15.8% הסכמה במידה רבה )5-4( 68.4% 63.2% 63.2% 57.9% 52.6% 52.6% 47.4% 42.1% 36.8% 31.6% 31.6% 26.3% 21.1% 21.1% 5.3% 21.1% 10.5% 15.8% 31.6% 26.3% 10.5% 15.8% 26.3% 21.1% 26.3% 36.8% 31.6% 21.1% 36.8% 31.6% 21.1% 31.6% 52.6% 52.6% 42.1% 52.6% 52.6% 42.1% מהלוח עולה כי מעל 60% מהתלמידים מציינים במידה רבה עד רבה מאוד שהעבודה בתכנית אפשרה להם ללמוד, שהם מסוגלים לעבוד הן בקבוצה והן באופן עצמאי ושהם אף נהנו מהעבודה בקבוצה. מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 30

31 מודל התפתחות בית ספר 2 תשע"ד תשע"ה למידה של תכנים מדעיים וטכנולוגיים בעיה אותנטית ורלוונטית עבור התלמידים ניסיון לשלב בין שני התחומים גרע מהחקר המדעי שאלות חקר קלסיות במעבדה ניסיון לעבוד על פי כללי ה- PBL והתמקדות בחקר המדעי בחירה חופשית על ידי התלמידים והנחיית המתקשים בבחירת הנושא הגעה לפתרון בצורה של תוצר הגעה לפתרון בצורה של מוצר או רעיון למוצר ניסיון להגיע למוצר או לדגם יצירת קהילת מורים לומדת השתתפות במפגשים השתתפות במפגשים רכישת מיומנויות המאה ה- 21 מיומנויות נרכשות החל מכיתה ז' מיומנויות נרכשות החל מכיתה ז' קשר עם מומחים מהאקדמיה לא היה קשר הנחיה טכנולוגית של מדריך מתל חי יצירת תשתית להרחבת הפעילות לאוכלוסיות נוספות בתכנית השתתפה רק כיתה אחת )טרום מב"ר( בתכנית משתתפות שתי הכיתות אותן מלמדת המורה מכון הנרייטה סאלד המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות 31